 |
|
|
ה בתשרי תשס"ג
גיא, היד מתקשה לאחוז בעט, הדף מסרב לקלוט את הדיו, רגבי האדמה מוכים בתמהון. הם לא מבינים מה אתה מחפש שם מתחתיהם במקום להלך מעליהם בדרך הכל-כך מיוחדת וטובה שלך. אתה בטח אומר עכשיו "מה כל הרעש?!, ומאיפה השפה הרשמית הזאת שקפצה עליך, אתה רוצה סטירה, מה זה השטויות האלה?!" את הסטירה כבר קיבלנו, ואנחנו מתקשים להבין מאיפה היא הגיעה. המילים לא יכולות לתאר אותך באופן קולע, ההספד הזה עשוי לגמד כל נסיון לספר עליך. תראה כמה אנשים גיא, הבעת הפנים שלהם מספרת בכל. היית בוודאי אדם שהנוכחים מאד אהבו כידיד- משפחה, חבר לעבודה, מכר. אנחנו גיא, המשפחה רויטל והחברים יודעים את כל זה. אנחנו יודעים ומכירים את טוב ורוחב לבך. את צניעותך והסתפקותך במועט, את בריחתך הנחושה ממותרות חומריות ומסממנים חיצוניים של כסף ורכושנות, את החיבור הנדיר שלך לחיים ולסובבים אותך. את אותו זיק שובב בעיניים, את אותה חכמה ותבונה חדים כתער ששירתו אותך תמיד למטרות טובות, כמו חרב מעשה ידי אומן בידי אחד מטובי הסייפים אם לא הטוב מכולם. 19 שנה הכרנו גיא. מתנה גדולה ונדירה. טיילנו יחד, המשכנו באומנויות לחימה יחד, למדנו יחד לגלוש מצוקים ואח"כ לטפס. חלקנו כמעט כל דבר. הצלחות, אכזבות, אהבות ראשונות, השקפות עולם, וויכוחים כמעט בכל תחום. עוד בחייך היה נדמה שנחצבנו מאותו שורש נשמה: אפילו בשדות התעופה ואכסניות ברחבי העולם היו שואלים אם אנו אחים... כאשר היית יוצא לטפס בחו"ל, בד"כ הייתי מקבל בארץ את האחריות על משלחת החילוץ אם חלילה מתרחשת תקלה: כשיצאתם תומר ואתה לדולומיטים, העניין אפילו לא עלה, היה ברור לכולנו שתחזרו בשלום... ולא חזרת גיא, ולראשונה בחיי יצאתי עם פיני ורויטל במשימה נוראה לחלץ אך לא להציל. ברגעים הקשים ובמשברים של חיי ידעת לתת עצה ולהקשיב, וזה עזר. אז בוא שנייה גיא, ועזור לי עוד פעם. תסביר לי איך אני אמור להעביר לקהל הזה מי היית באמת. כי הדפים האלה לא מצליחים להתעלות אפילו לקצה שרוך הנעליים הבלויות שלך. איך משה ואהובה הוריך, הילה אחותך שרק עתה התחתנה עם בעלה גיא, איך רויטל בחירת ליבך ואהבת חייך שראיתי בה בפועל את אשתך, איך תומר שזכה לחלוק איתך את ימיך האחרונים בין הפסגות שכל- כך התאימו לך. איך בני המשפחה, החברים והמכרים, איך הורינו, נשותינו וחברותינו, איך אני גיא, מצליח להסביר מי ומה היית? אולי לך יש רעיון? את תפילות רה"ש ערכתי בעיירה הררית הקרובה לאתר בו טיפסת. במחזור התפילה היתה הקדמה למזמור תהילים שמאד תאם אותך, כתוב:  שלום לך גיא, היה מליץ יושר על כולנו שם למעלה. ייקח לנו זמן להטמיע את הפרידה הקשה הזאת ממך. נוח על משכבך בשלום בגן-עדן. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. המשפחה, החברים ופייר ההספד הבא חזרה לרשימה |
|