ממכתבו לטלי 16.1.93

"ונפתח כהרגלנו בתאור אווירה:
... אי שם במרכז אסיה, בגובה 3700 מ' בערך באיזה מלון נידח כשהשמש קופחת באמצע היום ומעלה את הטמפ' ל- 25 מעלות בערך רק ע"מ להתמוטט בלילה לבערך 10-(מינוס) מעלות . במרחק של 3 מ' בערך שרועה בשלווה גולגולת של יאק (מן סוג של שור) שמשתלבת להפליא עם האוירה הפסטורלית שיושבת על העיר. מסביב, לכל כוון אפשרי האופק זרוע הרים שהנמוך בהם מתרומם ל- 5000 מ' וממש באמצע המצוקים תקועים להם מנזרים מלפני 1000 שנה אותם מאכלסים נזירים לבושי אדום ...
לא, לא התעוררתי הרגע מאיזה חלום טוב והתאור הנ"ל לא לקוח משום ספר דמיוני על שנגרי-לה והאופק האבוד. סחבק מצוי ממש ברגעים אלה בלה סה בירת טיבט! המקום מהמם, פשוט מהמם. במרחק סביר יושב ארמון החורף של כבוד הדלא-למה ( שנופש כרגע בהודו שלא ע"פ בחירתו ) והארמון פשוט יפהפה. העיר מלאה עולי רגל טיבטים מכל שבט אפשרי שגומאים מרחקים מדהימים כדי להגיע לכאן, חלקם רגלית , מצופים במין מעיל ענק מפרוות כבשים גלמית שגורם להם להיראות כמו גירסה אנושית של פו הדוב ( ביחוד הילדים שקצת מזכירים כדורגל).

סתם קוריוז נחמד:

בלהסה, מסתובב גברת אחת, חביבה, טיבטית, דוברת אנגלית מושלמת בשם Tashi . מהר מאוד היא הפכה לכתובת עבור כל החברה הזרים שמתאכסנים במקום. לדוגמא – אתה לא יודע איפה לקנות שוקולד -> טשי, אתה צריך טרמפ דחוף לאיזשהו חור -> טשי תסדר, נקרעו לך המכנסיים וצריך חדשות -> טשי תארגן חייט בשבילך שיעשה את זה באפס כסף, נגמרה לך הויזה ולא נותנים הארכה -> טשי. בקיצור טשי הפכה למוסד ללא תחליף בלהסה. מיותר לציין שכולם, אבל כולם נפגשים כל ערב במסעדה של טשי כדי להחליף חוויות = מוסד, פשוט מוסד !"

הערה של אהובה: לימים נודע לגיא שטשי נעלמה ( = הועלמה ) מהשטח ואיש לא יודע מה עלה בגורלה.