לגיא


קשה להיצמד לכמה אמיתות הקשורות אליך, גיא, מבלי להביך
אותך, בלי להביא על פניך את החיוך ההוא, הביישן והמלגלג קלות.
אך אין ברירה, תיעזר בסבלנות, כי דברים צריכים להיאמר.


היית נער כאשר הכרתי אותך, והפכת לחברו של פייר, בני.
זו הייתה, גם בעיניי, ומהרגע הראשון, חברות במובן המוחלט של המילה.

לאור החברות הזאת זכיתי להכיר ולהוקיר אותך, גיא,

את לבך שידע להבין, לכבד ולהעניק את כל הטוב שבו,

את נשמתך האצילה שתמיד בחרה במעשה שישרת ערכים,
לפעמים נשכחים, כמו כבוד האדם, יושר, צדק. נאבקת למען
כל אלה, גם נפשית וגם פיזית ,

את האינטליגנציה בה ניחנת, התכונה המזהירה הזו, ולה
משמעויות אשר אינן נעכלות בגבולות הצרים של מילה
זו או אחרת,

וכמובן, (כמעט שכחתי), את חוש ההומור הענק שלך, אשר
לעולם לא ניגן על מיתרי הוולגריות, וממנו התמוגגנו וצחקנו,
צחוק שלא ניתן לכיבוש,

כזה הכרתי אותך, גיא. היית לכולנו, מסתבר, כמתנת ה'.


במקום אשר נוכחת בו, הבאת אתך "הוריקן" של שמחה ,

בכל מקום אשר היית, ישנם היום לבבות הלומים .



מי ייתן ונפשך הקורנת תהיי לנצח משוחררת, ושלווה.

אנחנו,כאן, לא נפסיק לאהוב אותך.



            ללה

חזרה לתפריט הראשי המשך תולדות חיים